איך איתה ברכת החמה?

ביום רביעי י"ד בניסן עם נץ החמה הייתה ברכת החמה.
בשכונה שאני גרה כל בתי הכנסת התספו
במקום מרכזי ושם כל האנשים קראו את
ברכת החמה וסתקלו על השמש
וגם שמו שם שירים והביאו לש זמר כדי שישיר
שם.

ברכת החמה

בהלכה, ברכת החמה היא ברכה שמברכים כשרואים את השמש

בתחילת כל מחזור בן 28 שנים,

שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בברית

העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

נוסח מלא של ברכת החמה לספרדים(עפ"י הבן-איש-חי)

יש הנוהגים לשלב את הברכה עם תפילת שחרית:

מיד אחרי "קדיש תתקבל" יוצאים אל מקום בו ניתן לראות את

השמש ואומרים את המזמורים והברכה,

ואחרי הברכה חוזרים לגמור את התפילה ומשלימים

את סדר ברכת חמה באמירת "עלינו לשבח" שבתפילה.

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:

ב הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד-אֵל וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ:

ג יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה-דָּעַת:

ד אֵין אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם:

ה בְּכָל-הָאָרֶץ יָצָא קַוָּם וּבִקְצֵה תֵבֵל מִלֵּיהֶם לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אֹהֶל בָּהֶם:

ו וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח:

ז מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ וּתְקוּפָתוֹ עַל-קְצוֹתָם וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ:

ח תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי:

ט פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי-לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם:

י יִרְאַת ה'טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי-ה' אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו:

יא הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים:

יב גַּם-עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב:

יג שְׁגִיאוֹת מִי-יָבִין מִנִּסְתָּרוֹת נַקֵּנִי:

יד גַּם מִזֵּדִים חֲשׂךְ עַבְדֶּךָ אַל-יִמְשְׁלוּ-בִי אָז אֵיתָם וְנִקֵּיתִי מִפֶּשַׁע רָב:

טו יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי-פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי:

א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֶת-ה' מִן-הַשָּׁמַיִם הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים:

ב הַלְלוּהוּ כָּל-מַלְאָכָיו הַלְלוּהוּ כָּל- (צְבָאָו) [צְבָאָיו]:

ג הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ הַלְלוּהוּ כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר:

ד הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִם וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם:

ה יְהַלְלוּ אֶת-שֵׁם ה' כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ:

ו וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק-נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

כי שמש ומגן ה' אלקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים;

ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים;

הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך;

וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה

ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק;

והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים

כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא;

ואוהביו כצאת השמש בגבורתו .

יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין

הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים:

טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ וַיְהִי-כֵן:

טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת-הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת

הַיּוֹם וְאֶת-הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים:

יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ:

יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי-טוֹב:

יט וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:

לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה,

הנה אנחנו באים להודות לה' על מעשה בראשית אשר עשה,

ולברך בשמו הברכה אשר תקנו חכמים זיכרונם לברכה ביום זה,

על החמה בתקופתה שעומדת ברקיע בתחילת המחזור כ"ח שנה שלה,

כמו תחילת עמידתה ביום רביעי בששת ימי בראשית,

כדי לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו,

לתקן שורש מצוות הברכה הזאת במקום עליון,

ויעלה לפניו כאילו כווננו במצווה הזאת כל הכוונות הראויות

לכוון ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו,

מעשה ידנו כוננה עלינו מעשה ידינו כוננהו.

( הברכה נאמרת פעמיים: פעם ע"י הרב ופעם שניה ע"י הציבור כולו בקול אחד)

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם עושה מעשה בראשית.

א הוֹדוּ ה' כִּי-טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ב הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ג הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ד לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ה לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל-הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ז לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ח אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

ט אֶת-הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

י לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יא וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יב בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יג לְגֹזֵר יַם-סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יד וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

טו וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם-סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

טז לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יז לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יח וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

יט לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כ וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כא וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כב נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כג שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר-לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כד וַיִּפרקנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כה נֹתֵן לֶחֶם לְכָל-בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

כו הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

חדשות החלל

לפני זמן מה השיגור התחרשה דרמה קטנה,
כאשר שוב התרחשה נפילת לחץ המימן בעת התדלוק,
אך בסופו של דבר עניין הלחץ טופל ידנית בידי צוות מיוחד,
והשיגור אושר.
אנשי הצוות שעל סיפון המעבורת הם לי ארצ'אמבלט,
מפקד המעבורת דיסקברי במשימה STS-119,
ועימו הטייס טוני אנטונלי, והאסטרונאוטים ג'וזף עקבה,
ג'ון פיליפס, סטיב סוונסון וריצ'ארד ארנודל
וכן האסטרונאוט היפני קואיצ'י וואטקה.

שנת החלל 2009

השנה יתפרסמה שנת החלל העולמית.

שנת החלל בבית הספר יהודה הלוי .

בבית הספר שלנו יקדשנו את חודש אדר בשביל החלל.

אנחנו ילדי כיתות ו' בראש חודש אדר יתלבשנו בבגדים שחורים

ושמנו על עצמנו דפי מידע על החלל.
שבועה לפני יתחלנו לקשת את בית הספר בדברים שאכנו בעצמנו
בנושא החלל, לדוגמה; יכנו אסטראונות , כוכבים ועוד דברים בנושא החלל

זמן הגאולה

המילים לשיר זמן הגאולה
אָז אַל תַּחְשׁוֹב יוֹתֵר מִדַּי אִם זֶה כְּדַאי אוֹ לֹא כְּדַאי
אַתָּה יוֹדֵעַ, אִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי?
וְאַל תַּחְשׁוֹב כָּל כָּךְ הַרְבֵּה כַּמָּה זֶה קָשֶׁה אוֹ לֹא יוֹצֵא
אוֹ לֹא שָׁוֶּה, לֹא תֵדַע אִם לֹא תְנַסֶה
כִּי הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה, הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת יִנּוֹן וְאֵלִיָּה
וְאִם יָבוֹא אֶחָד יֹאמַר שֶׁמְאוּחָר אוֹ מְיוּתָּר אוֹ אִי אֶפְשָׁר
תֵּדַע לְךָ הַשַּׁעַר עוֹד לֹא נִסְגַּר
אָז בּוֹאוּ נֵצֵא לָרְחוֹב. נֵשֵׁב בַּחוּץ נָשִׁיר קְצָת יִהְיֶה טוֹב,
כָּל מִי שֶׁנִרְאֶה נַזְמִין אוֹתוֹ לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ וְתִרְאֶה
אֵיךְ כָּל הָרְחוֹב תֵּכֶף מִתְמַלֵּא, מָלֵא בְּאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְרִים וְעוֹצְרִים
אִתָּנוּ הֵם שָׁרִים
שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה, הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה
אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת יִנּוֹן וְאֵלִיָּה
הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה, הִגִּיעַ זְמַן גְּאוּלַתְכֶם
אֲנִי שׁוֹלֵחַ יִנּוֹן וְאֵלִיָּה
עִם גִּיטָרוֹת וְתוּפִּים נַתְחִיל לָלֶכֶת בְּתוֹךְ הַכְּבִישִׁים
מִמִרְפְּסוֹת הַבִּנְיָנִים וּמִן הַחַלוֹנוֹת הֵם יַבִּיטוּ מְחַיְיכִים התמונה הזאות מראה את האהבת אחים
כֵּן מִי הָאֲנָשִׁים שֶׁכָּכָה מִתְהַלְכִים בבית הספר שלנו שהילדים עוספים
וּמֵאֵיפֹה הַשִּׂמְחָה, הָאַחְדוּת וְהַיּוֹפִי שֶׁכָּכָה הֵם שָׁרִים? מצרכי מזון לניזקקים
שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַגְּאוּלָה...
אַהֲבַת אַחִים
לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא כִּי אִם בִּפְנִים
בָּאָדָם יֵשׁ לֵב אֶחָד אִם בּוֹ נִשְׂנָא בְּאֵיזֶה לֵב נֹאהַב?
אָז בְּלִי הַמַּחֲלוֹקוֹת וְכָל הַוִּיכּוּחִים
כִּי לֹא בִּשְׁבִיל זֶה בָּאנוּ לְכָאן אַחֲרֵי כָּל הַשָּׁנִים

"אהבת אחים"-בבי"ס שלנו עושים "אהבת אחים"
לדוגמה : שכבת ו' עושים קיוס ואם הכסף שאנחנו
עוספים אנחנו נותנים למשפרות ניזקקות.

בשיר רשום שהגיע זמן הגאולה והמשמעות של המשפת זה
שאנחנו באמת צריחים שהגאולה תגיע במצב שלנו בארץ.

רוצים לשמועה את השיר זמן הגאולה של אהרון רזאל ?

http://www.piyut.org.il/tradition/2210.html?currPerformance=2879

רימון

רימון הוא אחד משבעת המינים.
רימון מצוי, גדל בתרבות.
העלים נגדיים, קטנים, דמיי אזמל חלקים ומבריקים ובחיקם - קוץ.
בצעירותם, יש לעלים ולענפים גוון אדמדם.
הפריחה מתחילה באפריל ונמשכת כ-5 עד 6 שבועות.
הפרחים - בודדים, דו-מיניים, מתפתחים על ענפים בני שנה.
עלי הגביע גלדניים מאוחים ויציבים. אונות הגביע נותרות
ואינן נושרות אחרי ההפריה ומשוות לפי מראה עטור "כתר".
עלי הכותרת 85- מפורדים, צבעם אדום בד"כ.

לרימון יש 613 גרינים, כמו 613 המצוות.

רבי יהודה הלוי

רבי יהודה הלוי
בית ספרנו קרוי של שמו של רבי יהודה בן שמואל הלוי .
ריה"ל היה : רב , משורר ,רופא ופילוסוף .
הוא נולד בטולדה שבספרד , חי בשנים 1075-1140 .
והיה גדול המשוררים בתקופת "תור הזהב" בספרד , בימי הבניים .
סמל בית ספרנו הוא : הנבל = הכינור ,משירו של ריה"ל .
"ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך... ועת אחלום שיבת שבותך אנכתב את
"ספר הכוזרי" ושירים רבים ,אחד מהם הוא השירי כינור לשירייך ."